ספר עלים לתרופה – מכתב ל"ד מכתב חיזוק מר' נתן מברסלב זצ"ל עכל המגיפה שהייתה אז מגביל לאותו שנה שהתפרסם מכתבו של רע"א זצ"ל
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ד' וַיְחִי תקצ"א:
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָיִיתִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לִרְאוֹת מִכְתָּבְךָ, כָּלוּ עֵינַי כָּל הַיּוֹם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא רָאִיתִי מִכְתָּבְךָ זֶה כַּמָּה יָמִים, וְהִנֵּה בְּיוֹם אֶתְמוֹל בִּשְּרוּנִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁיֵּשׁ מִכְתָּב מֵאִתְּךָ, וְשַֹשְֹתִּי כְּעַל כָּל הוֹן, וּבָאתִי לְבֵיתִי וּפָתַחְתִּי אוֹתוֹ וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד, כִּי לא שָׁמַעְתִּי מִקֹּדֶם כְּלָל שְׁמוּעָה לא טוֹבָה כָּזֹאת מֵחֲמוֹתְךָ זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְכוּ'. וּבְוַדַּאי אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק עֹצֶם צַעַרְךָ וּבִלְבּוּל דַּעְתְּךָ, אַךְ גַּם אַתָּה רָאוּי לְךָ לְהָבִין צַעֲרֵנוּ וּבִלְבּוּל דַּעְתֵּנוּ, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵיתִי בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר רַבִּי שְׁמוּאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמָּקוֹם יַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה:
וְהִנֵּה זֶה יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת אֲשֶׁר בָּעֲרָה אֵשׁ ה' בְּכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנֶּעְדְּרוּ הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַמְּעֻטִּים, הַמָּקוֹם יְרַחֵם וְיֹאמַר לַמַּלְאָךְ הָרֵף יָדְךָ, רְאֵה בְּנִי וַחֲכַם מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְהַכֹּל לְטוֹבָה, בְּנִי רְאֵה גַּם רְאֵה הֶבֶל הָעוֹלָם הֲבֵל הֲבָלִים, הֲבֵל הֲבָלִים וְאִם קֹהֶלֶת אָמַר שִׁבְעָה הֲבָלִים רָאוּי לָנוּ לוֹמַר אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת הֲבָלִים, רְאֵה בְּנִי מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו, וְכָכָה וְכָכָה עָבְרוּ עַל יְמֵי אֲבוֹתֵינוּ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים כַּמָּה מִינֵי דֶּבֶר וְחֶרֶב רַחֲמָנָא לִצְלַן עָבְרוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, לִפְעָמִים בַּמְּדִינָה זֹאת וְלִפְעָמִים בִּמְדִינָה זֹאת. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה, לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁנִּתְחַזֵּק וְנַעְתִּיר לַה' שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי יט) יִרְאַת ה' לְחַיִּים וְלא לְמָוֶת, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִזְכֹּר בְּהַתַּכְלִית הָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים הֶבֶל נִדָּף. אֲהוּבִי בְּנִי יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה לְדַבֵּר אַךְ גָּבַהּ טוּרָא בֵּינָן, לְמַעַן הַשֵּׁם חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וּזְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ בְּכָל עֵת בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בְּעָקוּ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, וְקַיָּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נו) בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלקִים אֲהַלֵּל דָּבָר. כִּי כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, וְזֶה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּסִימָן ד', רְאֵה גַּם רְאֵה כַּמָּה הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל עִמָּנוּ שֶׁהִקְדִּים רְפוּאוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהוֹדִיעָנוּ בְּרַחֲמָיו תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת וְנִשְֹגָּבוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם שֶׁנּוּכַל לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ בָּהֶם גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלּוּ, אֲשֶׁר עָלֵינוּ נִבְּאוּ כָּל קַדְמוֹנֵינוּ הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים, לְמַעַן הַשֵּׁם חָזָק וְנִתְחַזֵּק וְאַל תִּשְׁכַּח בְּכָל עֵת מִי הָיָה בָּעוֹלָם וּמִי מְקַיֵּם הָעוֹלָם עַתָּה, בַּה' בָּטַחְנוּ לא נִמְעַד, חֲטֹף וְאֱכֹל חֲטֹף וְאֱכֹל בְּנִי גַּם עַתָּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל, כִּי גַּם יָמִים אֵלּוּ הֵם יָמִים וְנֶחֱשָׁבִים בִּימֵי חַיֵּינוּ, וְגַם עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ הַיּוֹם דַּיְקָא, וְאָז טוֹב לְךָ וּלְבֵיתְךָ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים וְשָׁנִים אָמֵן: